החיים שלנו רצופים באבני דרך קטנות, אבל משמעותיות. חלקן הן נגזרות של גיל (למשל, בר המצווה בגיל 13), אחרות, מיוחדות לנו ספציפית ואינן תלויות בגיל (למשל, נישואין או הולדת ילד ראשון). כל אחת מהנקודות הללו מהווה סוג של ציון דרך, שיש לו משמעות רבה עבורנו, לא רק ברמה הנפשית, אלא גם ברמות חומריות יותר. פרישה, יציאה לגמלאות, יציאה לפנסיה (או כל כינוי רווח אחר) אף היא נקודת ציון כזו בחייו של אדם, וגם לה יש השפעה מרחיקת לכת על כל תחומי חייו של הפורש, והיא איננה רק "הפסקת העבודה", כפי שעלול להשתמע משמה.
למעשה, הכל. כל חייו, כל שגרת יומו, כל ההרגלים שליוו אותו עשרות שנים, כולם נעלמים ומוחלפים בשגרת חיים אחרת, אשר, לעיתים, בגילו של הפורש לפנסיה, יקשה עליו להסתגל אליה. אם שגרת חיים זו טובה יותר מהקודמת או גרועה ממנה, זה כבר תלוי בפורש, במשפחתו ובדרך אליה התכונן לפרישה, אבל דבר אחד בטוח - היא שונה מאד מקודמתה.
אחד מהאלמנטים בחיים שמשתנים מאד בעת הפרישה לפנסיה הוא תזרים המזומנים של הפורש ומשפחתו, ולשינוי זה, ישנה משמעות מכריעה על כל תחומי החיים של הפורש והסובבים אותו.
ראשית, וחשוב מכל - ההכנסה. אותה משכורת חודשית שנכנסה בתחילת כל חודש, מפסיקה להיכנס ולהזין את החשבון. חלופותיה, אם לא התכונן לכך הפורש מראש (קצבאות הביטוח הלאומי) הן זעומות, ואינן מאפשרות לפורש ולמשפחתו לחיות ברמת החיים לה היה רגיל בעבר. שנית - ההוצאות. באופן צפוי למדי, כאשר אתה עובד 8-10 שעות ביממה במשך חמישה ימים בשבוע, הזמן העומד לרשותך כדי לבזבז כסף הוא מצומצם. הפרישה מפנה את כל זמנו של הפורש ולכן, ההוצאות הבסיסיות גדלות.
הוסיפו אליהן גם את ההוצאות שבעבר לא נפלו למעמסה על החשבון הביתי (כמו ארוחות הצהריים המאורגנות במקומות העבודה בחינם או במחירים מסובסדים, הוצאות רכב ודלק, פלאפון וכד'), ותבינו כיצד ההוצאות תופחות. רכיב נוסף בהוצאות הביתיות הוא רפואה ותרופות - אנשים מבוגרים, מעצם היותם כאלה, סובלים ממחלות ומכאבים רבים יותר מאשר אנשים צעירים, ואם תוסיפו לכך היפוכונדריה קלה בשל עודף זמן פנוי, או דיכאון נקודתי בשל תחושות המתעוררות השל שבירת השגרה הקבועה (המקבילות, אגב, להלם השחרור, אותו חווים חיים רבים בתום שירותם הצבאי), אפשר להבין גם את העלייה הגדולה שחווה תזרים המזומנים הביתי דווקא בסעיף זה.
תכנון פיננסי לפנסיה מאפשר לאדם העובד בכל שלב של חייו להיערך לקראת אותה "חבטה" שסופג תזרים המזומנים הביתי בעת היציאה לפנסיה. התכנון יכול להיערך בכל גיל, אם כי, בכל גיל בחייו של המתכנן מהותו של התכנון הפיננסי לפנסיה תהיה שונה במקצת מהתכנון שייעשה בגילאים האחרים.
אם כך, ניתן לראות, כי בכל גיל, מרגע תחילת עבודתו של אדם, ישנו צורך בתכנון פיננסי לפנסיה, ולמעשה, מה שמשתנה בין שלב זה או אחר, הוא רק הדגש אותו שם התכנון.
לזרום עם החיים זה מצוין, רק נקודתית, לא כדרך חיים, ובטח שלא כאשר מדובר ברמת החיים שתהיה (או, במקרה של אי ביצוע תכנון פיננסי לפרישה - לא תהיה) לכם, כאשר מקור ההכנסה שלכם, המשכורת, יפסיק להזין את תזרים המזומנים הביתי שלכם. לכן, הנה מספר נתונים יבשים, שיגרמו לכם לחשוב שוב על העניין הזה של "זרימה" מול תכנון:
בחישוב זריז, לגברים הפורשים מעבודתם יש 13 שנים, בהם הם יצרכו לחיות על 1,531 ₪ לחודש, במידה ולא יתכננו פיננסית את יציאתם לפנסיה, ואילו נשים תצטרכנה לחיות על סכום זה 18 שנים, ועוד ארבע שנים על הסכום של 1,617 ₪ לחודש.
אם כל זה איננו מספיק כדי להריץ אתכם כבר עכשיו לבצע תכנון פיננסי לפנסיה שלכם, כנראה שאתם אנשים אופטימיים במיוחד.
מתעניינים בתכנון פרישה, ביטוח בריאות וסיעוד, חסכון פנסיוני, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, שירותים פיננסיים - ניהול הון פנוי?
לשאלות נוספות, השאר פרטים או התקשר אלינו למספר 072-3939333 יניב לוי, מתכנן פרישה ופיננסי CFP מנהל מחלקת חיים וחיסכון ארוך טווח
שם מלא
מספר טלפון
דוא"ל
הודעה
שלח