אנחנו שומעים וקוראים רבות על ההבדלים (או הפערים, תלוי מיהו הדובר או הכותב) שבין עבודת נשים לעבודת גברים בישראל ובעולם, ולכן, אין זה מפתיע, שגם בעת הפרישה ישנם הבדלים (בואו נתייחס לכך כ"הבדל", מכיוון שאנחנו עוסקים בפיננסים ומשתדלים לשמור על נימה אובייקטיבית) בין היציאה לפנסיה של גברים ושל נשים. ההבדלים הם רבים ומשתרעים על תחומים שונים, אבל אנחנו ננסה לסקור כאן את ההבדלים העיקריים והבולטים שבהם.
ממחקר בשם "אתגרים חדשים בתחום הביטחון הסוציאלי" בפרק "השפעת הטיפול בילדים על היקף החיסכון לפנסיה של נשים בישראל", עולה כי ההבדלים בין פנסיה של נשים לזו של גברים נובעים משלושה מקורות עיקריים: רמת ההכנסה הנמוכה יותר לאורך שנות העבודה (אפקט זה מכונה במחקר "אפקט ההכנסה", משך הצבירה הקצר יותר בעקבות פרישה בגיל צעיר יותר (אפקט זה מכונה "אפקט הצבירה"), והקטנת שנות צבירת הסכומים בקרן הפנסיה המגיעה בשל התנתקות משוק העבודה כאשר הילדים קטנים ("אפקט הילדים"). כתוצאה משלושה קריטריונים אלה, יכולת החיסכון לפנסיה של רוב הנשים נפגעת, ונגזר עליהן לחוות עוני בגילאים המבוגרים יותר.
נכון לכתיבת מאמר זה ולפחות עד ל- 15.02.2018 (מועד התכנסותה של ועדת הכספים של הכנסת לדיון בעניין), גיל הפרישה של הגברים עומד על 67 וגיל הפרישה המקסימלי לנשים עומד על 62. לאותן חמש שנות עבודה המבדילות בין נשים הפורשות לפנסיה לבין הגברים הפורשים, יש השפעה על סכומי הפנסיה הנצברים, אבל ההבדל בגיל הפרישה איננו מסתכם רק בכך, שכן, ישנם גם הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים של גברים ונשים: תוחלת חיים של גבר ממוצע בישראל כיום הינה 80.2 שנים (כלומר - 13.2 שנים לאחר הפרישה) ושל נשים עומדת על 84 (22 שנים לאחר היציאה לגמלאות). אבל זהו רק ההבדל הבסיסי והבולט מיד לעין, ישנם הבדלים אחרים, סמויים יותר, כמו הבדלים בדפוסי התעסוקה, אשר אף להם השפעה על היציאה לפנסיה.
גם במדינות המתקדמות והמתועשות, נשים הן עדיין אלו אשר נושאות בעיקר האחריות על גידולם של הילדים. לכן, מחויבותן של נשים כלפי המשפחה (ובעיקר כאשר היא כוללת ילדים) נחשבת לאחד הגורמים המגבילים את מעורבותן של הנשים בכלכלה, ואף גוזרת עליהן קצבת פנסיה נמוכה יותר משל הגברים. היציאה משוק העבודה לצורך הלידה והטיפול בילדים איננה רק משפיעה על הקריירה שלהן, על אפשרויות הקידום העומדות בפניהן ועל תקרת השכר אליה הן יכולות להגיע, אלא גם גורמת לכך שבתקופות אלו מופסקת הפרשת כספי הפנסיה שלהן, כך שהסכום המצטבר הוא נמוך באופן ניכר מזה של גברים.
בשנת 2016, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים הבאים: שכרן הממוצע של נשים נמוך בכ-33% לעומת הגברים (7,439 ₪ לעומת 11,114 ₪). בחישוב ההכנסה החציונית, מצטמצם הפער ל-27.9% (5,715 ₪ לנשים מול 7,927 ₪ לגברים). עצמאיות מרוויחות 8% פחות מנשים שכירות - 6,847 שקל ברוטו לחודש, בעוד שעצמאים מרוויחים 12,454 שקל ברוטו בחודש - 10.8% יותר משכרו של גבר שכיר. עוד מוסיפה הלשכה ומציינת כי 67.6% מהמועסקות עבדו במשרה מלאה בד"כ (35 ומעלה שעות בשבוע) ו-32.4% מהן עבדו בעבודה חלקית בד"כ (פחות מ-35 שעות שבועיות). 90% מהנשים המועסקות, מרוצות מעבודתן (לעומת 85% מהגברים), ו-41% מגדירות את עצמן כ"מרוצות מאד". אמנם, לא מדובר בנתונים העדכניים ביותר, אבל התמונה ברורה למדי - נשים מרוויחות פחות מגברים, ולכן, ההפרשה החודשית לקרנות הפנסיה שלהן נמוכה יותר, וכתוצאה מכך, שוב, הסכום הנצבר בקרן הפנסיה נמוך מזה של גברים.
אם כן, ברור למדי, כי בנושא ההפרשה לקרנות הפנסיה (כפועל יוצא מההבדלים האחרים), נשים נמצאות בעמדת נחיתות אובייקטיבית ביחס לבעליהן או לקולגות הגבריים שלהן. הבעיה המרכזית בכך, היא כי את העובדה הזאת, הן, לרוב, מגלות מאוחר למדי, לעיתים מאוחר מדי, וכך, אותו משפך של הבדלים בין גברים לנשים שליווה אותן לאורך כל שנות עבודתן, מוליך אותן גם למצב כלכלי גרוע יותר משל גברים. נכון, שדולות הנשים למיניהן פעלו (ופועלות) על מנת לטשטש את ההבדלים הללו עד כמה שניתן, אולם מדובר בתהליכים חקיקתיים ארוכים, אשר מפירותיהם, סביר להניח שנשים הנמצאות כיום בשוק העבודה, עדיין לא תספקנה ליהנות.
אם עבור גברים קיימת חשיבות מרובה לתכנון הפרישה לפנסיה, כפי שניתן להיווכח מהנתונים שריכזנו, אצל הנשים מדובר בצורך של ממש. ביצוע התכנון מוקדם ככל האפשר, תוך מודעות והכרת כל אותם שלושה אפקטים שהזכרנו, יכולה להביא לכך, שבעת ההגעה לגיל הפרישה לא תעמוד האישה בפני שוקת שבורה, ולא תיאלץ להסתפק בתוספת קטנה בלבד לקצבת הזקנה הזעומה, לה היא זכאית במוסד לביטוח לאומי (1,531 ₪ ליחיד, נכון לכתיבת שורות אלה), אלא תוכל לבלות את החיים בערוב ימיה ברמת החיים לה הייתה רגילה בתקופה שבה המשכורת נכנסה כסדרה בכל חודש לבנק.
מתעניינים בתכנון פרישה, ביטוח בריאות וסיעוד, חסכון פנסיוני, ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, שירותים פיננסיים - ניהול הון פנוי?
לשאלות נוספות, השאר פרטים או התקשר אלינו למספר 072-3939333 יניב לוי, מתכנן פרישה ופיננסי CFP מנהל מחלקת חיים וחיסכון ארוך טווח
שם מלא
מספר טלפון
דוא"ל
הודעה
שלח